האם הייתם רוצים בית בטוסקנה? והאם הייתם מוכנים באמת לקפל הכול בארץ ולעבור מסכת רכישה ושיפוצים עד להקמת בית בארץ זרה? פרנסס מאייס, עיתונאית ובשלנית נפלאה מארה"ב, עשתה מה שרבים מאיתנו אולי היו חולמים לעשות. אנחנו וודאי היינו משאירים את החלום על מדף הפנטזיות בתודעה, ואפילו לא מעזים להוריד אותו למדף השאיפות, מדף נגיש יותר, שעליו מונחות המטרות המיועדות להגשמה אי-שם בקו האופק של הפנסיה. מאייס בנתה וחיה בחלום הפסטרולי ומלא הטעמים, שאותו היא מטיבה לתאר בספר תחת שמש טוסקנה.
פרנסס מאייס קנתה חורבה על חלקת אדמה בטוסקנה וחוותה תהליך מרתק של הפיכתם לבית המוקף בחווה פורחת, לחלקת חיים פסטורלית. אלה מאיתנו שטיילו בטוסקנה חלפו וודאי על פניחוות כאלה בנסיעה ובבהתלהבות אמרו: "לו רק יכולנו לגור במקום כזה…"
בד בבד עם שיפוץ הבית לומדת מאיירס הלכה למעשה את הווי החיים בטוסקנה ואת המזג האיטלקי, שיש לו קצב ייחודי. מחד הוא תוסס ומלא חיים ומאידך מקדש את הזמן הראוי להפוגה, לסייסטה ולהנאות הקטנות שבשגרה.
היא מכירה את השכנים החדשים בסביבה, את הצמחים שתוכל לגדל.היא מגדלת עצים זית,שאת פירותיהם תמסוק לשמן משובח, צמחי תבלין, שבשילוב עם מיומנות הבישול שלה יהפכו במהרה לארוחות איטלקיות מסורתיות ושופעות, המושתתות על מזון טרי וצבעוני.
כתיבת הספר, שבו תיעדה את שלבי הקמת הבית ואת ההשתלבות שלה בסביבתו, היא ציורית מאוד ומאפשרת לקוראים לחוות את ההווי המקומי, לראות בעיני רוחם את הנופים ולחוש את טעמי המעדנים שהיא מבשלת. אם המאכלים מתוארים באופן מפתה, הרי שגם מתכונים צירפה מאיירס לספר, כך שאפשר גם לחוות את הספר דרך חוש הטעם.
